מילות ההקדמה לפוסט הזה נמצאות בפוסט הקודם "מדריך: איך לקרוא צילום דיוקן". מילות הסיכום יקשרו בין הרבה מהפוסטים שהיו עד עתה.
לפני שנתחיל נבאר מושג הכרחי להמשך: נקודת מגוז (או נקודת ההיעלמות) - זו נקודה בתמונה אליה מתכנסים קווים מקבילים במרחב, והיא אחת מהסיבות לכך שנוצרת אשליה של עומק.
את הצילום הבא יצר הצלם הגרמני Thomas Struth, במסגרת פרוייקט צילום גדול מאוד בשם "This Place" (נדון בו בעתיד). התצלום מציג מבט מבחוץ אל עבר "הר חומה". (שכונה בדרום-מזרח ירושלים שעצם בנייתה יצרה מהומה פוליטית ואלימות רבה על רקע המתיחות של מדינת ישראל עם הרשות הפלסטינית).
אז כמו שכבר הבנו, לפני הכל, כדי להצליח לקרוא תמונה צריך להניח את הדעות הקדומות בצד, ובמקרה הזה את העמדה הפוליטית. אחרת לא נצליח לראות שום דבר חדש.
עכשיו אפשר להתחיל:
1. דבר ראשון נאפיין את תחום הצילום: מאחר והתצלום מתמקד בתיאור הסביבה אז אנחנו מסיקים שמדובר בצילום נוף. כלומר, שהנוף הוא הנושא.
2. נפרוט את הצילום למרכיבים: אנחנו רואים שיש מפגש בין סביבה חדשה, שנבנית על חשבון סביבה חקלאית (על פי הטרסות), ומשטח הכורכר מכסה את השדות. כלומר, התצלום מציג "תמונת מצב" - עובדה: הבניה הולכת ופולשת על חשבון השטח החקלאי. אם נרצה לתאר את המצב בצורה יותר דרמטית אז אפשר לומר שהבנייה שוטפת את השדות.
3. עכשיו מגיעה שלב הפרשנות. אין מה לעשות, הפרשנות נקשרת במשמעויות פוליטיות ואתיות כגון: זכויות וצדק. אני מניח שהפרשנות המידית שרובנו נסיק היא, שהתמונה מטרתה להעביר ביקורת כגון: איך הישראלים… הממשלה… מה על הפלסטינים... וכו'.
לדעתי האישית, התצלום הזה על פי האופן שהוא צולם (המבט המרוחק), לא עוסק בצדק או בזכות של צד זה או אחר, ולא בעמדתו הפוליטית של הצלם, אלא בכוח שנמצא אצל מי שבונה.
אם נסתכל היטב, נראה כי:
1. הקומפוזיציה של הצילום סימטרית לחלוטין. אחוז השטח הפתוח מול אחוז השטח שנבנה שווים.
2. ניתן לדמיין ציר אנכי אשר עולה מבסיס ומרכז התמונה, עד לנקודה הרחוקה ביותר של משטח הכורכר. לאותה נקודה רחוקה משיקים: המבנים החדשים, משטח הכורכר, השדות, הכפר הפלסטיני (מימין), והגבעות שבאופק - זו נקודת המגוז והקומפוזיציה בנויה מסביבה.
מבחינה מטאפורית ניתן להתייחס אל "נקודת המגוז" הזו בתור נקודת שיווי משקל עדינה מאוד, וכל סטיה מן הציר שהוא מעין גבול מדומיין שעולה אליה, מפרה את האיזון בין הצדדים.
האבחון של המצב בלי לקבוע עמדה שנותנת ציון, הופכת את הצילום למרובד יותר. זהו צילום שמעלה שאלות ולבטים, ובמקרה הזה בהחלט בנושאים של זכויות, צדק ומוסר. אין ספק שיש בצילום הזה מימד של ביקורת, ואכן הביקורת מופנית כלפי מי שבידו הכוח להיכנס לתחום של השדות.
אבל הביקורת המובאת כאן היא בצורת שאלה - מה עושים עם הכח?
למרות שהצילום הזה מטריד (אותי לפחות), אני חושב שהצילום הזה מעיד על כך ש Thomas Struth נוהג כאן ביושר. הוא לא נופל במלכודת השיפוט: מי מהצדדים צודק, אלא יוצר צילום שמתלבט בדבר המציאות- דרכי חיים של בני אדם.
לסיום, Thomas Struth היה תלמיד של הזוג Becher, זוג הצלמים הזרים שעבודותיהם הוצגו במסגרת התערוכה "New Topographics" (שכבר הוזכרה בפוסט קודם). התצלום הזה הוא דוגמה מצוינת לצילום טופוגרפי שנעשה על ידי אדם שהוא חיצוני להוויה המקומית. נקודת המבט ש Struth בחר לעמוד בה היא מרוחקת במובן הרגשי, בשונה מהצלמים הטופוגרפים הישראלים שמבטם מעורב ומתלבט בנושא זהות.
אהבתם את הפוסט - שתפו