מאז שיצאתי למסע בנתיבי הצילום הישראלי, קיבלתי פידבקים מעניינים ומעודדים. בנוסף, מסתבר שיש די הרבה מתעניינים שהם לא מתוך תחום צילום, ולאור כל מיני "סמול-טוקס" שהיו לי, האינטואיציה שלי אומרת שיש צורך גם בפוסטים עם אוריינטציה של הדרכה ממוקדת - פוסטים שיתנו לצופים/ לקוראים כלים איך ניתן לקרוא ולהבין את הצילומים יותר לעומק. כלומר, כלים להבין איך אפשר להסתכל ולפרש את הצילומים.
לכן, להלן פוסט ראשון במדור חדש: "מדריך לקריאת תצלומים", ונתחיל עם צילום דיוקן של הצלם היהודי-צרפתי פרדריק ברנר (יליד 1959, צרפת).
ראשית, שלוש הנחות יסוד:
1. פעולת הצילום ופעולת הקריאה של התצלום הן פעולות פרשניות. מאחר ומדובר בפעולות פרשניות, אז כנראה שנוכל לפרש את התצלום ביותר מדרך אחת. לכן, מה שאומר כאן זה בגדר הצעה או קריאת כיוון.
2. כדי להצליח לקרוא תמונה ולהבין את המשמעויות שניתן לחלץ ממנה, צריך להניח בצד את כל הדעות הקדומות שיש לנו! אחרת לא נצליח לראות שום דבר חדש.
3. יש להפעיל את הדמיון. הפרטים המתוארים בצילומים מייצגים ערכים. צירוף הייצוגים יחד יוצר משמעות חדשה. לדוגמה: בצילום שלפנינו יש שני גברים. כל גבר בפני עצמו מייצג ערכים הקשורים בו. הצרוף של הגברים יחד באופן שהם נראים בתמונה, מחלצת משמעות חדשה בדבר הקשר שביניהם.
כדי לחלץ משמעות מהתמונה אנחנו צריכים לעשות כמה פעולות:
1. נאפיין באיזה תחום צילומי מדובר - אנחנו רואים את זוג הגברים בלב התמונה, האופן שהסביבה מקיפה אותם, גורמת להם להראות בתור הדבר המרכזי. כלומר, זוג הגברים הם הנושא של התמונה. לכן, אנחנו מסיקים שמדובר בצילום דיוקן.
2. נתאר לעצמנו במילים מה אנחנו רואים: הנה שני בחורים מחובקים, ואחד גדול יותר במימדיו מהשני. הם נמצאים בטבע, מוקפים בשיחי צבר בזמן פריחה. הבחורים לובשים ביגוד פשוט (חולצות טריקו), ומגדלים זקן. לגבי שעת הצילום: על פי האור הצהוב שברקע, נראה שמדובר בזמן הזריחה או לפנות ערב. (אגב, בקרב צלמים, זמני הזריחה והשקיעה מכונים "שעות הקסם". משום שהאור בזמנים האלו מיוחד וקסום, בהשוואה לאופי האור שבשאר שעות היום). כמו כן, זהו צילום צבעוני: החלק העליון של התמונה מתאפיין בגוונים זהובים (טון חם), ואזור הצל בגוונים כחלחלים (טון קר).
3. כעת נפעיל את הדמיון ונקשר את הפרטים לעולם מושגים רחב יותר:
כפי שתיארנו קודם, אנחנו רואים סיטואציה שבה זוג גברים הגאה ניצב ב"לב" שיחי הצבר. שיחי הצבר מסמלים משמעויות תרבותיות רבות, ביניהן: כינוי לילידי הארץ אשר מכונים -"צברים". כלומר, שיחי הצבר הם משלים לחברה הישראלית.
כמו כן, לדעתי, הזקן שעל פניהם מצביע על כך שזהותם הגברית איננה ניתנת לערעור! זו אמירה קריטית מבחינה תרבותית, ובוודאי בתרבות המצ'ואיסטית בישראל.
הגבר שמידותיו גדולות יותר- מגונן/חוסה על הגבר השני. זו מחווה שמעלה לי תהיות בדבר מערכת היחסים שביניהם ואודות המציאות שהם חיים בה. זה בהחלט רגע מיוחד של הזוג, ו"שעת הקסם" בהחלט מעצימה את הרגע.
למרות זאת, אם נסתכל טוב אנחנו נגלה הרבה מאוד סתירות פנימיות / ייצוגים הפוכים באותם פרטים.
האופן שה"צברים" מקיפים את הזוג, צורתם מזכירה מאוד את האופן שזרועותיו של הזוג מחבקות, ואני מתקשה להחליט האם החברה הישראלית (השיחים) מחבקת או חונקת.
בנוסף, השיחים הם דוקרניים - עובדה שמעוררת אצלי תחושה של איום/ניכור. תחושת הניכור מתעצמת עוד יותר בזכות פאלטת הגוונים שהטון שלה קר. פאלטה שהיא קרה גם במובן המטאפורי- גוונים כחלחלים שמביאים את ה- Blues. אף על פי כן, שיחי הצבר פורחים בצבעים חמים. אז אולי הפרחים מבשרים שינוי (אביב)?
כשאני מפרש כך את הפרטים, אני מסיק שהצלם מתלבט בנושא המציאות שזוג שגברים חי בה - מתמודד איתה. העובדה שאינני יכול להכריע בדבר זמן הצילום היא חלק מהעניין:
אני לא יודע להחליט אם השמש זורחת - כלומר, האם המצב אופטימי ומדובר בעתיד ורוד או דווקא שהשמש שוקעת וחשיכה מאפילה...
הצילום הזה לוכד "רגע מכריע" בהרבה מובנים ורבדים שקשה להכריע לגביהם. זו התלבטות טובה שמעוררת את הרגש והמחשבה.
הצלם הביקורתי מנסה לעמוד על המורכבות של המציאות. הוא מבקר במציאות (מלשון To Visit), ומתבונן בה באופן מבוקר (מלשון Examination).
העומק של יצירה איכותית (בין היתר) בא לידי ביטוי בריבוי המשמעויות והלבטים שעולים ממנה.
אהבתם את הפוסט - שתפו